ריפוי ברמת התודעה

לגוף שלנו אינטליגנציה מופלאה. הוא יודע לרפא את עצמו בצורה ספונטנית. הגוף שלנו מחדש את התאים שלו כל הזמן. לצורך העניין, הגוף שלנו מורכב מתאים חדשים לגמרי ממה שהיה לפני שנה. ריפוי מכאב, מגבלה תנועתית או מחלה הוא לא עניין של הגוף בלבד. לא רק חומר מעורב בתהליך, אלא גם רוח השפעה של המחשבה, הרגש והתודעה

כאב, מחלה, או מגבלה הם סימן לכוח בורא מקולקל. אנחנו יוצרים את המציאות של עצמנו, והמסרים שאנו חושבים אומרים כותבים או מרגישים נקלטים בגוף. כל מה שאנו מפחדים ממנו נקלט והופך למציאות. אם נגיד לעצמנו שאנחנו חלשים והולכים להיות חולים, אז נהיה חולים. אם נאמין שהגב שלנו בעייתי וכואב, אז הגב ימשיך לכאוב. הגוף שלנו מקשיב. התאים מקשיבים, ומה שאנו מצהירים להם, הם יוצרים במציאות בגוף.

מחלה או כאב מיוצרים בתודעה שלנו ומתורגמים לגוף שלנו כסימנים. אלו הם סימנים למשהו שלא תקין אבל חשוב לזכור שיש לנו את הדרך לעזור לעצמנו. ראשית חשוב להאמין שאפשר לשנות. אנשים עוברים חיים שלמים עם כאב שכבר השלימו איתו, אבל זה לא חייב להיות ככה. האמונה היא זו שמייצרת את הכוח הבורא שמתחיל את הריפוי. לכן קודם כל עלינו להאמין שיש בכוחנו לרפא את עצמנו.

דוגמא קטנה יכולה להיות בחתך באצבע. אנחנו לא נדהמים בכל פעם שגוף מרפא חתך. התהליך של קרישת הדם הגלד והחידוש של העור על הפצע לא נראה לנו מדהים. אבל זה בדיוק ככה עם כל תהליך של ריפוי. גם של דלקת מפרקים, פריצת דיסק או שיקום מתאונה.

ריפוי ברמת האנטומיה הפיזיולוגית

כל כאב בגוף הוא סימן לחסימה .למשהו שלא זז. הגוף שלנו הוא כמו נהר זורם. כל הזמן מחדש את עצמו וכל רגע הוא משתנה.  אם יש מקום שאין בו זרימה, כמוב שלולית של מים עומדים שהופכים להיות מעופשים, מלוכלכים, ומצטברים בהם בקטריות וחיידקים. מקום ללא תנועה הוא המצע המושלם למחלה או לכאב להתיישב בהם, כי כאשר אין זרימה אז אין אספקה של חומרי הזנה ואין סילוק של חומרי פסולת. כך למשל יכולה להיווצר דלקת במפרק, פריצת דיסק וכו'…

והתרופה לזה היא תנועה. על מנת לרפא יש להזיז את האזור התקוע ולפתוח את החסימה, ובכך הגוף כולו יתאזן.

ריפוי ברמת הפאשייה – אינטגרציה מבנית

הגוף שלנו מורכב מרשת של רקמת חיבור שנקראת " פאשייה" שעוטפת מחברת וחולשת על הגוף שולו. ברמת התא, האיבר, השרירי או האורגניזם כולו. בגוך שלנו הכל משפיע על הכל ומושפע מהכל, כמו שרשרת של השפעות הדדיות וכל חוליה בשרשרת הזו חשובה ובעלת משמעות.

ברגע שיש חסימה / קיצור/ תקיעות בפאשייה, והזרימה של הדם, הנוזלים והאנרגיה נתקעת, אז מתחיל הכאב או המחלה. כשכואב לנו אנחנו מקבעים, לא מזיזים את המפרק הכואב, כי זה מפחיד אותנו לייצר עוד כאב. אז נוצר טונוס שרירים גבוה סביב האזור הכואב, שהוא לא משהו שאנו עושים במודע, אבל באופן אבסורדי דווקא הכיווץ השרירי הסטאטי כתגובה אוטומטית של הגוף לכאב,  מגביר ומקבע אותו.

כשכואב לנו אנחנו בדרך כלל הולכים לרופא, שרושם לנו תרופה שתטפל בסימפטום ולא במקור הבעיה. אורתופד ירשום ארקוקסיה או אתופן, שלא בהכרח יפיגו את הכאב ,וגם אם כן לא לטווח ארוך. וכמובן יש  את תופעות הלוואי הבלתי רצויות. לעיתים קרובות התרופות מחלישות את הגוף כאורגניזם ולא מאפשרות למערכת החיסונית לפעול במיטבה על מנת לייצר את הריפוי הספונטני שהגוף שלנו עושה הכי טוב בעצמו.

טיפולים פסיביים שונים כגון עיסוי, אוסתיאופתיה, טיפול מיו פאשיאלי בגישת  רכבות אנטומיות, עושים מניפולציות חיצוניות על הגוף, בהם מישהו אחר מזיז אותנו. הם טובים ובהחלט עשויים להקל על הכאב.  אולם בדרך כלל ההשפעה שלהם היא זמנית בלבד, כי לגוף שלנו יש נטייה לחזור למצב הלא מאוזן והמוכר, שהוא מזהה ב"איזון". לכן רוב המטפלים ממליצים לתחזק את הטיפול הפסיבי באימון גופני אקטיבי אשר יעזור לגוף להישאר במקום הנכון יותר מבחינת יציבה.

ריפוי ברמת התנועה המעגלית והנשימה

אבל גם פה, האימון הגופני חייב להיות כזה שמורכב ממערכת תנועה שיקומית הרואה את הגוף כמכלול ומטפלת בו באופן הוליסטי- כלומר לוקחת בחשבון גוף ונפש גם יחד. כאן נכנס הקסם של שיטת ג'ירוטוניק. ג'ירוטוניק היא גישה הוליסטית לאימון גופני אשר מהווה כלי שיקומי אפקטיבי ביותר לריפוי בעזרת תנועה, נשימה ותודעה. הכלי המיוחד של השיטה הוא תנועה מעגלית אשר מייצרת מרווח במפרקים, מגדילה את טווח התנועה במפרקים, וכניסה תנועה לאותם מקומות חסומים כואבים בגוף שלנו אשר בהם יש כאב.

התנועה המעגלית יחד עם נשימה ושחרור מאפשרת לפתוח את המגבלות של התנועה ולשטוף את הכאב או המחלה החוצה מהאזור הבעייתי, כמו הדימוי של הנהר עם המים הטריים מול השלולית עם המים העומדים והמזוהמים.

השיטה מלמדת אותנו קודם כל לנשום ולהרפות את השרירים המיותרים שעובדים קשה מדי ויוצרים דחיסה ועומס על המפרקים. החלק השיקומי של שיטת ג'ירוטניק משתמש בתנועות עדינות מאד, יחד עם נשימה ומודעות למנח הנכון של הגוף.

השלב הראשון הוא קודם להגיע למנח של עמדת מוצא ללא כאב. להביא את הגוף להרפיה ומציאה של הסידור הנכון שלו,למצוא איפה אין תחושה של כאב. הנשימה היא חלק מהותי בשלב הזה כי היא זו שמובילה את הגוף למנח ללא כאב. ופה רבים מהתלמידים לומדים בפעם הראשונה כיצד לנשום נשימה עמוקה מלאה ונכונה בפעם הראשונה בחייהם.

השלב השני הוא להניע את עמוד השדרה והמפרקים בכל אפשרויות וכיווני התנועה השונים על מנת לוודא שהכל זז ואין מגבלה של תנועה, וכל זאת בלי להגיע לגבולות הכאב. פה נדרשת התמדה: לבוא לשיעורים באופן קבוע ולתרגל את שיעורי הבית באופן יומיומי כחלק מהשגרה.

השלב השלישי הוא בעצם כשהכאב חולף, והבעיה נפתרה מהמקור שלה, להגיע לרפרטואר של הג'ירוטניק ה"רגיל", הלא שיקומי, להניע את הגוף במעגלים גדולים לכל המישורים והמפרקים על מנת לחזק את הגוף, לשמור על אלאסטיות וגמישות ולתחזק גוף בריא חזק וצעיר, אשר מבחינה פונקציונאלית אין לו מגבלות בתפקוד היומיומי. הכוונה במסגרת ריאליסטית כמובן, לא מדובר על להיות פתאום נערת גומי או להפוך איש הברזל אלא לתפקד בחיים בתנועה זורמת וחלקה ללא כאב או מגבלה.

כמה מילים על התמדה ואמונה

בכל השנים בהן אני מטפלת באנשים, נתקלתי בסוגים שונים של טיפול בכאבים מחלות ומגבלות בעזרת תנועה, מודעות ונשימה. האנשים שמצליחים להיפטר מהכאב ולהשאיר אותו מאחוריהם הם אלו שמבינים את הקשר בין גוף ונפש. במבינים שתהליך ריפוי לוקח את הזמן שלו ויש להם סבלנות לתהליך. שמצליחים לשנות את סגנון החיים שלהם לבריא ופעיל מתוך בחירה.

מדריך מצולם – תרגילים לריפוי כאב גב וחגורת האגן

תרגיל 1 – נשימה

מוצא –מתחילים מלמצוא את המנח שנוח לכם לשכב בו, ללא כאב. אם כואב צד אחד של האגן או הגב התחתון קפלו מגבת והניחו מתחת לצד הכואב

שכבו על הגב כשכפות הרגליים על המזרן ברוחב האגן והברכיים כפופות ומקבילות. אם כואב לכם, ניתן להניח את השוקיים על כסא, או להניח מגבת מתחת צד אחד של האגן- הצד הכואב.

תרגיל – הרגיעו את גוף והשרירים. התמקדו בנשימה.

שאפו אויר דרך האף והוציאו מהפה באורך של 3 שניות.

השאיפה היא אל הבטן התחתונה והסרעפת, הנשיפה מפה פתוח תוך התארכות של הגוו למעלה ולמטה ומציאת המנח בו הגב פרוש היטב על הרצפה.

כמה                                          

לכל התרגילים, כמות החזרות היא 6 פעמים לכל צד. או 6-8  חזרות בלבד אם סימטרי

 תרגיל 2 – פיתול

מוצא -ידיים באלכסון אחת מעלה ואחת מטה, האריכו את המרחק בין הידיים ושמרו על כתפיים משוחררות

תרגיל- בנשיפה הרימו את היד התחתונה לכיוון העליונה באלכסון מעלה השאירו את הרגליים והאגן  על הרצפה. בשאיפה חזרו למנח המוצא

תרגיל 3- – מתיחת פסואס – החלק הקדמי של האגן

רגל אחת ישרה על הרצפה, והשנייה ברך כפופה אל החזה. בנשיפה, הרחיקו בין הברך לכף הרגל, תוך התארכות והתרחבות של החלק הקדמי של האגן. אפשרו לבית החזה לשקוע, ניתן להרים את הראש או להשאירו מונח על המזרון

מאחלת לכם חיים ללא כאבים, זרימה קלות והנאה

שלכם,

תמר שטיין קסמן

מטפלת מאמנת ומסמיכת מורים בשיטת ג'ירוטוניק ןג'ירוקינסיס

בעלים של סטודיו 8- ג'ירוטוניק לריפוי הגוף

FacebookTwitterGoogle+Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *